ניהול קהילות ודמוקרטיה – איך, כמה ולמה?

לפני שבוע יצא לי לראות דיון בקהילה, שמצד אחד צבט לי (כי ממש לא הסכמתי עם רוב הדעות), אך מצד שני שימח אותי – כי למרות ששני הצדדים לא הסכימו, הדיון עדיין נשאר תרבותי והעברת המסרים הייתה מנוסחת בצורה מכובדת.

באופן אישי, אני מאוד אוהבת דיונים ולשמוע דעות של אחרים, פעמים רבות קיבלתי נקודות שונות וזוויות מגוונות של מחשבות ועצם כך שלכל צד יש את המקום להתבטא, בונה אמון וכבוד בין הצדדים.

במידה והייתי דיקטטורית, סביר להניח שישר הייתי סוגרת את הדיון (כי הוא כמובן לא לטעמי), אך סביר להניח שהייתי משדרת מסר: ״אם אני לא מסכימה איתכם, אי אפשר לדבר על זה!״ ועם המסר הזה? אני לגמרי לא מסכימה.

ואז באה לי השאלה: ״האם את דמוקרטית? האם אפשר בכלל גם לנהל קהילה וגם לפעול בצורה דמוקרטית?״

כמו בכל דמוקרטיה – יש חוקים, ראש ממשלה ושרים, לכל אחד ישנו את תחום הפעילות והמומחיות שלו וקווים ברורים המגדירים את תפקידו (כך לפחות אני מקווה שקורה בדמוקרטיה תקינה).

כאשר אני מנהלת קהילה בארגון, אני כפופה למנהל שלי ולכן מה שהוא יחליט זה מה שיקרה, אך עם זאת אני אדם אשר משמיע את דעותיו ולכן אם אני לא אסכים עם דעתו של אותו מנהל, אני אגיד זאת בצורה מכובדת ואעלה טיעוני נגד ואפתח איתו דיון מדוע כן ומדוע לא לעשות את אותה פעולה.

עצם פתיחת הדיון והצגת דעתי, מתבטלת לגמרי הדיקטטורה (אלא אם המנהל שלכם לא מוכן לשמוע את הדעה שלכם, במידה וזה המצב, המלצה שלי – תתפטרו 😉 וכמו בכל דמוקרטיה אשמיע את דעתי. אך למישהו כאן יהיה ווטו וזה יהיה המנהל שלי (תדעו למכור נכון את הרעיונות שלכם!).

בקהילה אני רואה את הצוות הובלה שלי כמעין שרים, לכל אחד יש את תחומי האחריות שלו בין אם זה פינות תוכן קבועות או תפקיד אחר וכל אחד חווה את חברי הקהילה מהצד שלו.

אני דמוקרטית!

אז כאשר אני חושבת על הסיטואציה הזאת, בתור מנהלת קהילה הדוגלת בשקיפות אני לגמרי חושבת שאני דמוקרטית – ואני אסביר:

  1. שקיפות ושיתוף – לפני כל החלטה שאני מקבלת, אני אוהבת לשתף את הצוות המוביל שלי, לשמוע את הדעה שלו ולהבין, מכיוון שהוא משמש לי כמדגם למה שחברי הקהילה חושבים וצריכים. בשיתוף שלי אני בעצם יוצרת דיון וכל אחד מביע את דעתו, כמובן במידה וזה יהיה מנוגד לחוקי הארגון אז אסביר את העמדה שלי והדבר לא יצא לאור, אך בשמיעת הדעה שלהם, אני תמיד יוצאת מנקודת הנחה שאני אלמד משהו – ובמידה ואני בתור מנהלת הקהילה אראה שזה נכון, אפעל לפי זה.
  2. חוקים – כמו בכל דמוקרטיה יש חוקים. חוקי הקהילה מאפשרים לנו לפתח שיח בטוח לכל הצדדים ולפתח את המרחב הסביבתי העסקי/חברי שלנו. כמו בכל דמוקרטיה במידה ואדם יפעל נגד החוקים, יוסברו לו הדברים והתוכן שבו הוא הפר את החוקים יוסר.
  3. כולם משתפים! – הדבר הבולט בקהילות זה שכל חברי הקהילה מוזמנים לשתף תוכן, מחשבות, ערך, שאלות ודעות גם אם זה לא תמיד ״הדבר שאנחנו הכי אוהבים״. בכך שכולם לוקחים חלק אנחנו בעצם מקדמים את הדמוקרטיה ונותנים מקום לכל אדם, דעה ומחשבה. אחדד שכמובן כל שיתוף, תגובה וכו חייבת לבוא יחד עם החוקים שהוגדרו מראש וידועים לכל חברי הקהילה עם כניסתם אליה.

ומה קורה כשאין הסכמה בין הצדדים?

כאן אנחנו נכנסים לשאלה "כיצד אני יכול להיות דמוקרטי?" אך עם זאת החובה ש"אני מנהל.ת את הקהילה".

כאן נכנסים הערכים המובילים של הקהילה (שהם מעל לכל), כמעין רשות מחוקקת, במידה ואותו רעיון נוגד את ערכי הקהילה. במידה ויוחלט דבר מסוים, שהוא בניגוד מוחלט (זה באמת נדיר ולא קורה לרוב) למה שחברי הצוות המוביל הביעו, אסביר להם בפירוט, תוך הדגשה שההחלטה התקבלה (כך לרוב, לפחות) בהתאם לאג'נדה ולאמונה של אותה חברה.

אז לסיכום, התשובה שלי ל״האם קהילה יכולה להיות דמוקרטיה״ היא ״אכן כן!״.

כמו בכל דמוקרטיה יש שרים שלכל אחד יש את הסמכות שלו, יש חוקים שעל פיהם חייבים לפעול וכל אחד יכול להשמיע את דעתו, מחשבתו ושאלתו.

אני מאמינה שככל שאנחנו נקדם שיח מגוון בקהילה וגם נדע בתור מנהלי קהילות ״לנשוך שפתיים״ בדיונים שאנחנו פחות אוהבים, כך אנחנו נדגיש את הדבר הכי חשוב והוא: במידה ואתה תואם לערכים שלנו, בא מאותו התחום/לקוח (במידה ומדובר בקהילה ארגונית), רוצה להיות חלק מהמרחב שלנו ומסכים לחוקים, את.ה יותר ממוזמן.ת להצטרף!