אלמוג שחר

מה קורה כאשר פונים אלינו בהצעה לנהל קהילה בארגון אשר אנחנו לא מכירים אותו, את התחום בו הוא מתעסק ואת התרבות הארגונית שלפיה מתנהלים בחברה?

כאשר אנחנו מחפשים עבודה, לרוב ניתקל באפיון משרות באתרי הדרושים ובהם יכתבו הדרישות והכל יהיה מונח לנו שחור על גבי לבן, אבל מה קורה כאשר אנחנו צריכים להכין את הדרישות והחוזה בעצמנו? בואו נתחיל להבין את השלבים.

כאשר נרצה לפתוח את הקהילה שלנו, נרצה לדעת את הבידול שלנו ולראות מה קורה אצל קהילות אחרות.
כיצד אנחנו עושים זאת? בעזרת חקר שוק!

חקר שוק יבוא בכל פעם שנרצה לפתוח משהו חדש ו/או לשפר את הקיים ולהביא אותו לרמה אחרת. בעזרת חקר שוק, נראה כיצד אחרים עושים, נלמד, נמצא את הבידול, ניקח את הדברים שעובדים, נבין מה הדברים שפחות עובדים ושלא התחברנו אליהם – וכך נאסוף את הכל לכדי הפאזל הייחודי שלנו.

ערכים הם דבר מגוון ורחב, יש אנשים אשר סט הערכים שלהם ידוע מראש ודבר לא יזיז אותם, בעוד יש אנשים אשר סט הערכים שלהם משתנה מפעולה לפעולה.

בחירת סט ערכים לקהילה שלנו, היא פעולה שתבדל אותנו מקהילות אחרות בנושאים דומים (ואף זהים לשלנו) ותוביל אותנו בכל קווי העיצוב, השיווק, המיתוג והתוכן שנעשה ונעלה בתוך הקהילה שלנו.

כאשר אדם, או גוף ארגוני (עסקי או חברתי) מעוניים להקים קהילה, הוא בעצם אומר ״אני רוצה לאגד ולחבר בין כמה שיותר אנשים המתעניינים, עוסקים ומדברים על התחום שבו הארגון שלי פועל, במטרה לקדם את האג׳נדה והערכים שלי – על מנת ליצור חיבור עמוק בין אותם אנשים ובין הארגון״.

בתור מנהלי קהילות אנחנו מדלגים בין פלטפורמות, בונים תכנים בתצורות שונות, מאצילים סמכויות בעזרת הקמת צוות הובלה ויוצרים פינות קבועות שיעצימו את הפעילות וההתמדה בתוך הקהילה לשני הצדדים, אז… איך אנחנו עושים סדר בין כל הדברים לתפעול פשוט יותר? במילה אחת: ״גאנט״.

וואו, זו השאלה הנצחית ששואל אותי כל מנהל בארגון כלשהו (ולפעמים גם אנשים פרטיים), אז אתחיל מכך שבשנים האחרונות – קהילות נהפכו לטרנד חזק מאוד בתחום הרשתות החברתיות והודות לתקופת הקורונה, התחזק הצורך במרחב סביבתי וירטואלי שיכיל, יקבל ויקשיב לנו